<h1>ספר הישר לר"ת — חידושים סימן שנ"ו</h1>
<h2>דף נב.</h2>
הכובש שלשה כבשים בחבית אחת. פיר' שלקן יחד. ר' אליעזר אומר אוכלין על הראשון. כששלקן (בלק) [כגון] בצל לפת וקפלוט כולן נתנו טעם זה בזה כל זמן שהראשון לא כלה אוכלין מן האחרון. כלה הראשון אסור האחרון מלאכול מפני שהראשון שכלה (ו)נותן בהן טעם. דהכי דרשינן כלה לבהמתך כו'. ור' יהושע אומ' אוכלין (אף מן) [על] האחרון אפי' כלה הראשון אוכלין מן כולן אע"פ שיש איסור בטעמה הואיל ואין האחרים המותרים נתערב שם מותרין. וטעמו של ר' יהושע מדכת' מן השדה תאכלו את תבואתה דלדרשה דכלה לחיה מן השדה לא איצטריכא דהא דרשינן (בסיפרי ובתורת) [בסיפרא בתורת] כהנים פר' בהר סיני מלבהמתך ולחיה וזה למה בא אלא ודאי להתיר בא כמו (שפירש) שפירשתי. וה"פ סברת ר' יהושע. והכי תנינן לה בתורת כהנים מן השדה תאכלו את תבואתה כל זמן (שהיא אוכלת) [שאתה אוכל] מן השדה אתה אוכל מן הבית כלה מן השדה כלה מן הבית מיכן אמרו שלשה כבשים בחבית אחת ר' אליעזר אומר כיון שכלה מין אחד מן השדה יבער את הכל מן הבית. וזהו אוכלין על הראשון פי' אין אוכלין אלא על הראשון כדפרישי'. וא"ת לר' אליעזר מה בין זה לדרשה דלעיל דלבהמתך ולחיה כו' כלה לחיה וכו'. יש לומר דהתם אותו המין יבער ולא יותר (אפי') [אע"פ] שטעם שביעית אסור בזמן שההיתר מעורב היה מותר כר' יהושע קמ"ל. ר' יהושע אומר אוכל והולך עד שיכלה אחרון. [ד]דרשינן מן השדה תאכלו כל זמן שיש מעורב מהן מותרין כל זמן שיש מהן תאכלו. ולר' יהושע טעם שביעית האסורין כגון שכלו כולן או לא כלו אלא הסירו אותן שלא כלו מן החבית. ואותו שכלה אסור לבדו אבל עמהן מותר כדפרישית. ולהכי איצטריך תרי קראי. אבל לר' אליעזר בקושי תירצנו שני המקראות כדפרישי'.
